העברת אתר לאחסון אחר דורשת העתקה של 2 רכיבים נפרדים, קובצי האחסון ומסד הנתונים, ושמירה של 3 עד 5 עותקי גיבוי שונים לפני שמתחילים לגעת בהגדרות הרשת. התוכן והפוסטים יושבים בנפרד בתוך בסיס נתונים כמו MySQL או MariaDB. אם תעבירו רק את הקבצים בלי לייצא ולייבא את מסד הנתונים, האתר בשרת החדש פשוט לא יפעל.
קובצי האתר כוללים את התוספים, התבניות, קובץ wp-config.php וכל התמונות שהועלו. בסיס הנתונים מייצר קובץ ייצוא נפרד בסיומת sql, gz או bz2 שאינו נשמר בהורדת קבצים רגילה. הסדר ברור: קודם מייצאים את בסיס הנתונים ורק אחר כך מעתיקים את הקבצים. כשמגיעים להתקנה בשרת החדש, קודם מעלים את קובצי האתר, ורק בסוף מייבאים את קובץ בסיס הנתונים.
זה לא מתאים לכולם.
כתובות האתר והגדרות wp-config
כשאתם מעבירים אתר, ההגדרות נשענות על שני שדות קריטיים בשם WordPress Address וגם Site Address. שניהם חייבים לכלול קידומת https תקנית ואסור לשים לוכסן בסופם. הכתובת הראשונה מציינת איפה יושבים קובצי הליבה, והשנייה קובעת מה מקלידים בדפדפן כדי להגיע לאתר. אם הכתובת משתנה במעבר, אפשר לקבע אותה ישירות בתוך wp-config.php בעזרת WP_HOME ו-WP_SITEURL, אך זה מנטרל את עריכת השדות מלוח הבקרה.
אפשרות נוספת להחלפת כתובת מבוססת על קובץ functions.php של התבנית הפעילה. מתחברים בתוכנת FileZilla, מורידים את הקובץ ומוסיפים שתי פקודות update_option מיד אחרי תג הפתיחה כדי לעדכן את siteurl ואת home. אחרי שמעלים את הקובץ בחזרה ונכנסים לדף הניהול פעמיים, האתר נקלט בכתובת החדשה. מיד בסיום הבדיקה חובה למחוק את השורות כדי לא להעמיס שאילתות מיותרות.
שיטה אוטומטית נשענת על הגדרת RELOCATE כ-true בתוך wp-config.php. במצב זה, הקוד בתוך wp-login.php מזהה את הנתיב בדפדפן ומעדכן את כתובת האתר למיקום שממנו נכנסתם. נכנסים לממשק הניהול, בודקים שהכתובות בהגדרות הכלליות נכונות, שומרים ומוחקים מיד את שורת ההגדרה. השארת הערך יוצרת פרצת אבטחה שמאפשרת לגורמים זרים לשנות את כתובת האתר.
הם לא מפרסמים מחיר.
סדר הפעולות במעבר שרת
- ייצוא בסיס נתונים לקובץ
- העתקת קבצים באמצעות FTP
- העלאת קבצים לשרת היעד
- ייבוא בסיס הנתונים החדש
- עדכון כתובות בלוח הניהול
עריכה ידנית במסד הנתונים
מי שמעדיף שליטה מלאה יכול לערוך את הנתונים ישירות דרך ממשק phpMyAdmin. ניגשים לטבלה wp_options, מאתרים את הערכים siteurl ו-home, ומחליפים אותם בכתובת המעודכנת. כדאי לזכור שקידומת הטבלאות עשויה להיות שונה אם שיניתם אותה בעת ההתקנה. אם מריצים כמה אתרים על מסד נתונים אחד ומשנים קידומת, חובה להריץ פקודת SQL להחלפת הקידומת הישנה בשדה meta_key בטבלת usermeta, אחרת הרשאות המשתמשים ייחסמו.
עבודה ישירה מול מסד הנתונים מחייבת זהירות מרבית. כל שינוי שאילתה הוא קבוע.
השהיות DNS ומנגנון TTL
מעבר בין שרתים מושפע ישירות ממושג שנקרא Time to live, או בקיצור TTL. זהו ערך מספרי שקובע כמה זמן שרת זיכרון ביניים של DNS מחזיק ברשומה לפני פנייה לשרת המקור לקבלת עותק מעודכן. ברשתות תקשורת, הערך מייצג את כמות הקפיצות בין נתבים שחבילת מידע עוברת לפני שהנתב משליך אותה ומחזיר הודעת ICMP. פקודת traceroute משתמשת במנגנון הזה כדי למדוד זמני תגובה בין תחנות.
ערך TTL קובע כמה זמן יישמר המידע הישן לפני שתתבצע פנייה לשרת החדש.
ברשתות כמו Cloudflare, המדד קובע כמה זמן תוכן יישמר בשרתי הקצה לפני משיכה מחודשת משרת המקור שלכם. התאמה נכונה חוסכת תעבורה, מגישה תוכן קרוב יותר לגולש ומאפשרת הצגת עדכונים בלי עומס. בהקשר של מעבר בין שרתים, כל עוד זיכרון הביניים מחזיק ברשומות הקודמות, חלק מהגולשים ימשיכו להגיע לשרת הישן.
גיבוי מסדי נתונים בלוחות בקרה
לוחות בקרה שונים ממקמים את הגישה לניהול בסיסי הנתונים בנתיבים נפרדים. בלוח cPanel ניגשים לאזור מסדי הנתונים ומשם מקליקים על הקישור הישיר ל-phpMyAdmin. ב-Plesk הכפתור מופיע במסך הדומיינים ליד בסיס הנתונים שהוגדר. בחרנו להציג את הנתיבים המרכזיים שבהם משתמשים רוב האתרים.
| לוח בקרה | נתיב גישה ל-phpMyAdmin | פורמט ייצוא נתונים |
|---|---|---|
| cPanel | MySQL Databases ולאחר מכן קישור ישיר | sql או gz |
| Plesk | Websites & Domains ולחיצה על Open | sql או bz2 |
| Direct Admin | Your Account ולאחר מכן MySQL Management | sql |
| Ferozo | Base de Datos ולאחר מכן Acceso phpMyAdmin | sql |
כדי לשמור עותק מקומי של קובצי האתר במחשב שלכם, אפשר להשתמש בתוכנת WinSCP כדי לסנכרן קבצים ולכווץ אותם לקובץ ארכיון. התיעוד הרשמי ממליץ לשמור 3 עד 5 גיבויים אחרונים במיקומים נפרדים. כדאי לפזר אותם בין שרת האחסון לבין כונן חיצוני כדי למנוע אובדן מוחלט של נתונים אם שרת בודד קורס.
במקרים שבהם מעבירים אתר מרשת מקומית סגורה לרשת חיצונית, תצטרכו להגדיר חוקי NAT וחומת אש בנתב כמו pfSense. לאחר פתיחת הפורטים וביטול הסימון על Disable NAT Reflection, התיעוד מורה להמתין מעל 10 דקות לפני בדיקת הכתובת החיצונית בדפדפן. רק לאחר שהבדיקה מצליחה מסירים את שורות העדכון מקובץ התבנית ומחזירים את המערכת לפעילות שוטפת.
מקורות
- developer.wordpress.orghttps://developer.wordpress.org/advanced-administration/upgrade/migrating/
- cloudflare.comhttps://www.cloudflare.com/learning/dns/dns-records/dns-ttl/
- developer.wordpress.orghttps://developer.wordpress.org/advanced-administration/security/backup/
המדריך נכתב מהמקורות שלמעלה בתאריך הפרסום. מחירים ותנאים משתנים; לפני החלטה כספית בודקים מול המקור. מצאתם טעות? כתבו.