WEBA

איך לגלות באיזו תבנית שופיפיי כל חנות משתמשת כולל בדיקה בקוד

רוצים לדעת באיזו תבנית ואפליקציות חנות שופיפיי משתמשת? כך תזהו את התבנית באמצעות כלים חינמיים או בדיקה ידנית מהירה בקוד המקור.

693 מילים2 מקורות

בדיקת תבנית שופיפיי לוקחת 30 שניות דרך קוד המקור של העמוד, בלי שום כלי חיצוני שמנחש נתונים שגויים. אתרים שמציגים את עצמם בתור shopify theme detector מסתמכים בדרך כלל על טקסט גלוי ומחפשים שמות מוכרים. ברגע שבעל חנות משנה את השם בהגדרות מ-Dawn לשם המותג שלו, אותם שירותים מודיעים שמדובר בפיתוח עצמאי ומותאם אישית. בפועל, הדפדפן שלכם מקבל את הנתונים המקוריים ישירות מהשרת, ושם המידע המדויק תמיד מופיע.

רוב החנויות לא כותבות קוד מאפס. הן לוקחות שלד קיים ומשנות רק צבעים ורכיבים.

איפה המידע מתחבא בקוד

כשאתם פותחים חנות של Shopify, הדפדפן מוריד ומציג קובץ מבנה ראשי שנמצא תחת תיקיית layout ונקרא theme.liquid. הקובץ הזה משמש כבסיס שעליו נטענים שאר הדפים, והוא מכיל את תגית ה-head של האתר. שופיפיי מחייבת שכל תבנית תכלול את הקובץ הזה כדי שתוכל לעלות לחנות. בתוכו נשתל אובייקט נתונים בפורמט JSON שמפרט בדיוק מה רץ כרגע בדפדפן, כדי לקשור את העיצוב להגדרות הניהול.

בתוך המבנה הזה יושב מפתח קבוע בשם theme_store_id שמחזיק מספר מזהה רשמי מתוך המאגר של Shopify Theme Store. אם התבנית נרכשה או הותקנה ישירות מהמאגר של שופיפיי, המספר הזה לעולם לא משתנה. גם אם שינו את שם התבנית אלף פעם, המספר נשאר.

לצד המספר הזה מופיע הערך המקורי שנקרא schema_name. הערך הזה נמשך מקובץ ההגדרות הפנימי של התבנית, שנשמר תחת תיקיית config בקובץ settings_schema.json. הקובץ הזה מגדיר את הערכים עבור theme editor ומכיל בתוכו בלוק של theme_info. בבלוק הזה תמצאו נתונים קבועים כמו theme_name, theme_author, theme_version, לצד theme_documentation_url וגם theme_support_url. המידע הזה נשמר במקור.

זה לא דורש שום ידע טכני מוקדם.

איך לבדוק לבד בדפדפן

איתור התבנית בחמש פעולות

  1. פותחים את החנות ולוחצים מקש ימני
  2. בוחרים באפשרות הצגת מקור הדף
  3. לוחצים Ctrl ו-F לפתיחת חיפוש
  4. מקלידים את המונח theme_store_id
  5. בודקים את הערך של schema_name

ברגע שפתחתם את מקור הדף בעזרת הצגת מקור הדף או קיצור המקלדת View Source, החיפוש הפנימי מציג לכם מיד את התוצאה. אם הערך שמופיע לצד theme_store_id הוא null, החנות משתמשת בתבנית שנבנתה מחוץ לחנות הרשמית או בקוד מותאם לחלוטין. אם מופיע שם מספר מזהה, התבנית הותקנה ישירות מתוך המאגר של שופיפיי.

חיפוש נוסף של המונח schema_name יציג לכם את השם האמיתי של העיצוב, למשל Dawn בגרסה 1.0.0 שפותחה על ידי Shopify. הקוד תמיד חושף את מה שבעל החנות ניסה להסתיר בעזרת שינוי שם פשוט. שום אתר סריקה אוטומטי לא נותן דיוק גבוה יותר מהבדיקה הידנית הזו בטקסט עצמו.

שדה בקודמה הוא מציג בפועלמשמעות עסקית
theme_store_idמספר מזהה רשמימראה אם התבנית הגיעה מהחנות של שופיפיי
schema_nameשם התבנית המקוריעוקף שינויי שם שביצעו בהגדרות
theme_versionגרסת העיצוב הפעילהמגלה אם בעל החנות מעדכן את הקבצים

מבנה הקבצים מאחורי התבנית

שופיפיי מחייבת מבנה תיקיות קבוע שכולל שבע תיקיות מרכזיות: layout, templates, sections, snippets, assets, config וגם locales, לצד תיקיית blocks. הקובץ היחיד שחובה להחזיק כדי להעלות תבנית לחנות הוא theme.liquid שנמצא בתוך תיקיית layout. כל שאר הרכיבים נועדו לארגן את הפונקציות והעיצוב של האתר בצורה מסודרת, ואי אפשר להוסיף תתי תיקיות מעבר למבנה הזה, למעט תתי תיקיות ספציפיות כמו customers ו-metaobject בתוך תיקיית templates.

תיקיית templates מכילה קבצים מסוג JSON או Liquid שקובעים מה יוצג בכל עמוד, כמו דף הבית או דף מוצר. תבניות JSON משמשות כמעטפת שמחזיקה מקטעים מתוך תיקיית sections, בעוד מקטעים יכולים להכיל בתוכם בלוקים הניתנים להוספה, הסרה וסידור מחדש דרך ממשק הניהול. קוד שחוזר על עצמו בכמה מקומות נשמר בתוך תיקיית snippets ונטען ישירות אל תוך העמוד. כדי לראות דוגמה למבנה מלא, אפשר לבדוק את התיעוד הפתוח של Dawn שנמצא במאגר GitHub הרשמי של החברה.

כל קובצי התמונות, העיצוב מסוג CSS וסקריפטים של JavaScript נשמרים בתוך תיקיית assets. כשמפתחים רוצים להשתמש בערכים מתוך הגדרות התבנית בתוך קוד עיצוב או סקריפט, הם מוסיפים סיומת liquid לקובץ, כמו css.liquid או js.liquid, וכך מייצרים קוד דינמי שמושך נתונים דרך פילטר asset_url. תיקיית locales מכילה קובצי תרגום בפורמט JSON שמאפשרים להתאים את הטקסטים לשפות שונות, וכולם נטענים ישירות אל תוך ה-Frontend של הדפדפן.

זיהוי אפליקציות שרצות ברקע

תבנית היא רק המעטפת הוויזואלית של האתר. מה שנותן לחנויות פונקציות מתקדמות, כמו טפסי רכישה עם form tag של Liquid עבור מוצרים, תוספי ביקורות או חיבורי צד שלישי, אלו אפליקציות שמתקשרות עם החנות. כלים אוטומטיים מתקשים לזהות אותן ברגע שהתבנית נערכה, אבל הקוד בדפדפן חושף אותן ללא קושי.

האפליקציות האלה מושכות קבצים ישירות אל תוך הדפדפן דרך שרתי רשת חיצוניים או דרך CDN של שופיפיי שיושב על cdn.shopify.com. כשאתם מחפשים במקור הדף קישורים לסקריפטים חיצוניים שנטענים בתוך תגית ה-head או לקראת סוף ה-body, אתם רואים בדיוק אילו תוספים נטענים בעת פתיחת הדף של המתחרה שלכם. חיבורים כאלה נשענים על תקשורת API מול שרתי Backend, ולכן הם תמיד משאירים עקבות בקוד ה-HTML.

לא הייתי משלם שקל לשירותים שמציעים דוחות ריגול על חנויות מתחרות. כל המידע שמוצג באותם דוחות יושב בתוך הקוד שהדפדפן שלכם מוריד בחינם בכל כניסה לאתר, וכל מה שאתם צריכים לעשות זה לחפש את השמות הנכונים.

שימו לבאל תחפשו רק את שם התבנית בטקסט הרגיל של הדף, כי בעלי חנויות רבים משנים אותו בהגדרות. חפשו ישירות את השדות theme_store_id או schema_name כדי לקבל את הנתון המקורי בלי טעויות של סורקים אוטומטיים.

מקורות

המדריך נכתב מהמקורות שלמעלה בתאריך הפרסום. מחירים ותנאים משתנים; לפני החלטה כספית בודקים מול המקור. מצאתם טעות? כתבו.