מפתחים אוהבים לקצר תהליכים, וסוכני AI בטרמינל נולדו בדיוק בשביל זה. עכשיו מתברר שההרגל הזה עולה ביוקר. לפי מחקר של Apiiro, נמצאו לפי טענת החברה 2,539 סודות ממשיים ב-1,994 מאגרים ציבוריים ב-GitHub. בחברה מדגישים שלא בדקו אם כל המפתחות תקפים, אם כי ארגון אחד אישר שהמפתח שלו היה פעיל. המקור לרוב הדליפות הללו אינו פריצה מתוחכמת, אלא לחיצה על כפתור אישור בודד בתוך Claude Code. כלי עבודה אמור לחסוך זמן, לא לחלק הרשאות שורש לכל מי שמריץ חיפוש קוד ברשת.
הבעיה אינה נובעת מהזיות של מודל השפה, אלא מהתנהגות ישירה של כלי ה-CLI עצמו. העניין שוחזר בכל הגרסאות האחרונות של Anthropic, כולל Opus 5.5 ו-Fable 5.1.
לא הייתי ממהר לסמוך כאן על ברירות המחדל של Anthropic.
הטקסט נשמר כמות שהוא
כשעובדים עם Claude Code ומבקשים ממנו לבצע מיגרציה למסד נתונים או לפנות ל-API חיצוני, הפקודה המוצעת בטרמינל מכילה לעיתים קרובות את הסיסמה או מחרוזת החיבור מתוך קובץ הקונפיגורציה. הכלי עוצר ומבקש אישור להריץ את פקודת המעטפת. ברגע שבוחרים באפשרות Yes, and don't ask again כדי להימנע מאישורים חוזרים, הכלי רושם את מחרוזת הפקודה המלאה, כולל כל הערכים הרגישים, ישירות אל קובץ JSON בנתיב .claude/settings.local.json בתוך תיקיית הפרויקט.
מתוך 104,185 עותקים ציבוריים של הקובץ הזה שנמצאו ב-GitHub, ב-1,122 קבצים התגלו סודות אמיתיים: סיסמאות למסדי נתונים, מפתחות ענן וטוקנים של ספקים חיצוניים. בין הנפגעים מופיעים 63 ארגונים, בהם ספק מסדי נתונים שחשף מפתח ענן ברמת ניהול, חברת B2B שחשפה סיסמת ייצור ל-Azure Postgres, וסוכנות תוכנה שחשפה טוקן ייצור של Square. עוד 1,160 סודות נמצאו בהיסטוריית ה-Git, בקובצי settings.json שמשותפים בכוונה ובתיעודי שיחות של סוכנים שנשמרו במאגרים.
Claude Code asks before it runs a shell command, multiple times a session. Pick 'Yes, and don't ask again' and it runs the command and adds a permission rule to .claude/settings.local.json in the project folder, so it won't ask again. The rule is the command string itself.Apiiro research
למה ההגנה של אנתרופיק כשלה
ב-Anthropic היו מודעים לכך שהקובץ המקומי אינו מיועד לשיתוף. כדי למנוע את דליפתו, הכלי מוסיף את הנתיב שלו להחרגת ה-Git הגלובלית במחשב של המפתח. כאן בדיוק נשברה הארכיטקטורה: החרגה גלובלית מגנה רק על המחשב הנוכחי ברגע נתון. היא אינה משפיעה על תיקייה שהופכת למאגר Git בהמשך, אינה מגנה על שכפול המאגר במחשב אחר, ולעולם אינה מתווספת אל קובץ ה-.gitignore שנמצא בתוך הפרויקט עצמו ומלווה אותו בענן.
המצב נעשה חמור עוד יותר כאשר בוחנים כיצד הקבצים הללו הגיעו לרשת. במחקר נמצא כי ב-539 מתוך 1,105 המאגרים שנבדקו, Claude עצמו היה זה שביצע את ה-commit שכלל את קובץ ההגדרות הרגיש. מפתחים דיווחו על התקלה הזו בדפי ה-issues של הפרויקט ב-GitHub כבר מחודש אוגוסט 2025, דרך פניות כמו #5544 ו-#11982, אך רובן נסגרו באופן אוטומטי על ידי בוטים מחוסר פעילות ללא מענה הנדסי.
הקובץ מסוכן גם כשהוא נשאר במחשב האישי, שכן תולעים כמו Shai-Hulud כבר הוכיחו שנוזקות מריצות כלים כמו TruffleHog כדי לחפש סודות במערכת הקבצים.
סורקי האבטחה נשארים עיוורים
סורקי סודות מובילים כמו TruffleHog ו-Gitleaks נכשלו בזיהוי של חלק גדול מהדליפות הללו. בדיקה של כל 104,185 הקבצים הראתה כי מתוך 1,122 הקבצים שהכילו סודות ממשיים, Gitleaks זיהה 564 קבצים ו-TruffleHog סימן 643. כחמישית מהקבצים, 215 ליתר דיוק, חמקו משני הסורקים גם יחד.
הסיבה לעיוורון פשוטה: רוב סורקי האבטחה מחפשים מבנה מוכר ומוגדר של מפתחות API, כגון מחרוזות ארוכות עם קידומת של ספק מוכר. לעומת זאת, סיסמה שנכתבת כחלק מפקודה רגילה, לצד משתנים כמו PGPASSWORD, sshpass -p או בדגלי curl, נראית לסורק כמו טקסט לגיטימי לחלוטין בתוך סקריפט מעטפת. הדפוס הזה חוזר על עצמו גם בתיעודי שיחה ובקובצי זיכרון של כלי AI אחרים.
| סוג הקובץ במאגר | כמות קבצים שנבדקו | קבצים שנמצאו עם סודות | אופי החשיפה העיקרי |
|---|---|---|---|
| .claude/settings.local.json | 104,185 | 1,122 קבצים | אישורי פקודות shell עם סיסמאות ומפתחות API |
| .claude/settings.json משותף | 76,011 | 298 קבצים | חוקי allowlist שנדחפו במודע על ידי צוותים |
| תמלילי שיחה של סוכנים (.specstory, aider, Cursor) | 2,523 | 120 קבצים ב-87 מאגרים | פלט פקודות והיסטוריית בקשות המכילות טוקנים |
| קובצי זיכרון של סוכנים (MEMORY.md) | 1,200 | 9 מאגרים | הקשר פרויקטלי שנשמר בין הפעלות של סוכנים |
| הערות העברה ופריסה (handoff notes) | 2,095 | 33 קבצים | הוראות הפעלה שהסוכן יצר עצמאית עם סודות גולמיים |
| הגדרות אישור אוטומטי של VS Code Copilot | 173 | 9 מאגרים | אישור קבוע להרצת פקודות תשתית רגישות |
איך לנקות את הריפו עכשיו
אם השתמשתם באישור האוטומטי, הצעד הדחוף ביותר הוא לבדוק אם הקובץ קיים במאגר. פקודת git rm --cached .claude/settings.local.json תסיר אותו ממעקב ה-Git המקומי. מיד לאחר מכן יש להוסיף את הנתיב שלו אל קובץ ה-.gitignore של הפרויקט עצמו, כדי להבטיח שההגנה תנדוד עם הקוד לכל מחשב.
הסרת הקובץ מהמאגר אינה מנקה את היסטוריית ה-Git, את הפיצולים או את השכפולים שכבר נוצרו ברשת. יש להחליף מיד כל סיסמה, מפתח API או טוקן שהופיעו בפקודות שאושרו.
כדי לעבוד בטוח בהמשך, הפסיקו להעביר סיסמאות ישירות בפרמטרים של פקודות shell. השתמשו במשתני סביבה כמו DB_URL$, כך שהכלל שיישמר ב-JSON יכיל רק את שם המשתנה ולא את הערך הרגיש. בנוסף, מומלץ לאשר תבניות כלליות כמו Bash(npm run:*) במקום פקודות ספציפיות המכילות נתונים. בינתיים, עדיף להשקיע עוד שנייה בלחיצה על המקלדת מאשר לגלות את פרטי בסיס הנתונים שלכם בחיפוש קוד פומבי.
מקורות
- Claude Code's "Don't Ask Again" exposes passwords in 1,122 public GitHub fileshttps://apiiro.com/blog/coding-agents-leaking-secrets-github-dont-ask-again
- Shai-Hulud: The novel self-replicating worm infecting hundreds of NPM packages | Sysdighttps://sysdig.com/blog/shai-hulud-the-novel-self-replicating-worm-infecting-hundreds-of-npm-packages
- #5544https://github.com/anthropics/claude-code/issues/5544
- #11982https://github.com/anthropics/claude-code/issues/11982
- Claude Codehttps://weba.co.il/tools/claude-code/
- GitHubhttps://weba.co.il/tools/github/
- JSONhttps://weba.co.il/glossary/json/
הידיעה נכתבה מהמקורות שלמעלה בתאריך הפרסום, וכל טענה בה נבדקה מולם. מצאתם טעות? כתבו.