WEBA

קליק ב-Claude Code עלול לחשוף את הסיסמאות שלכם ב-GitHub

אישור פקודות shell בלחיצה על 'Don't ask again' שומר את הסיסמאות כטקסט גלוי בקובץ מקומי, ואלפי מפתחות כבר דלפו למאגרים ציבוריים.

640 מילים30 עובדות אומתו

מפתחים אוהבים לקצר תהליכים, וסוכני AI בטרמינל נולדו בדיוק בשביל זה. עכשיו מתברר שההרגל הזה עולה ביוקר. לפי מחקר של Apiiro, נמצאו לפי טענת החברה 2,539 סודות ממשיים ב-1,994 מאגרים ציבוריים ב-GitHub. בחברה מדגישים שלא בדקו אם כל המפתחות תקפים, אם כי ארגון אחד אישר שהמפתח שלו היה פעיל. המקור לרוב הדליפות הללו אינו פריצה מתוחכמת, אלא לחיצה על כפתור אישור בודד בתוך Claude Code. כלי עבודה אמור לחסוך זמן, לא לחלק הרשאות שורש לכל מי שמריץ חיפוש קוד ברשת.

הבעיה אינה נובעת מהזיות של מודל השפה, אלא מהתנהגות ישירה של כלי ה-CLI עצמו. העניין שוחזר בכל הגרסאות האחרונות של Anthropic, כולל Opus 5.5 ו-Fable 5.1.

לא הייתי ממהר לסמוך כאן על ברירות המחדל של Anthropic.

הטקסט נשמר כמות שהוא

כשעובדים עם Claude Code ומבקשים ממנו לבצע מיגרציה למסד נתונים או לפנות ל-API חיצוני, הפקודה המוצעת בטרמינל מכילה לעיתים קרובות את הסיסמה או מחרוזת החיבור מתוך קובץ הקונפיגורציה. הכלי עוצר ומבקש אישור להריץ את פקודת המעטפת. ברגע שבוחרים באפשרות Yes, and don't ask again כדי להימנע מאישורים חוזרים, הכלי רושם את מחרוזת הפקודה המלאה, כולל כל הערכים הרגישים, ישירות אל קובץ JSON בנתיב .claude/settings.local.json בתוך תיקיית הפרויקט.

מתוך 104,185 עותקים ציבוריים של הקובץ הזה שנמצאו ב-GitHub, ב-1,122 קבצים התגלו סודות אמיתיים: סיסמאות למסדי נתונים, מפתחות ענן וטוקנים של ספקים חיצוניים. בין הנפגעים מופיעים 63 ארגונים, בהם ספק מסדי נתונים שחשף מפתח ענן ברמת ניהול, חברת B2B שחשפה סיסמת ייצור ל-Azure Postgres, וסוכנות תוכנה שחשפה טוקן ייצור של Square. עוד 1,160 סודות נמצאו בהיסטוריית ה-Git, בקובצי settings.json שמשותפים בכוונה ובתיעודי שיחות של סוכנים שנשמרו במאגרים.

Claude Code asks before it runs a shell command, multiple times a session. Pick 'Yes, and don't ask again' and it runs the command and adds a permission rule to .claude/settings.local.json in the project folder, so it won't ask again. The rule is the command string itself.Apiiro research

למה ההגנה של אנתרופיק כשלה

ב-Anthropic היו מודעים לכך שהקובץ המקומי אינו מיועד לשיתוף. כדי למנוע את דליפתו, הכלי מוסיף את הנתיב שלו להחרגת ה-Git הגלובלית במחשב של המפתח. כאן בדיוק נשברה הארכיטקטורה: החרגה גלובלית מגנה רק על המחשב הנוכחי ברגע נתון. היא אינה משפיעה על תיקייה שהופכת למאגר Git בהמשך, אינה מגנה על שכפול המאגר במחשב אחר, ולעולם אינה מתווספת אל קובץ ה-.gitignore שנמצא בתוך הפרויקט עצמו ומלווה אותו בענן.

המצב נעשה חמור עוד יותר כאשר בוחנים כיצד הקבצים הללו הגיעו לרשת. במחקר נמצא כי ב-539 מתוך 1,105 המאגרים שנבדקו, Claude עצמו היה זה שביצע את ה-commit שכלל את קובץ ההגדרות הרגיש. מפתחים דיווחו על התקלה הזו בדפי ה-issues של הפרויקט ב-GitHub כבר מחודש אוגוסט 2025, דרך פניות כמו #5544 ו-#11982, אך רובן נסגרו באופן אוטומטי על ידי בוטים מחוסר פעילות ללא מענה הנדסי.

הקובץ מסוכן גם כשהוא נשאר במחשב האישי, שכן תולעים כמו Shai-Hulud כבר הוכיחו שנוזקות מריצות כלים כמו TruffleHog כדי לחפש סודות במערכת הקבצים.

סורקי האבטחה נשארים עיוורים

סורקי סודות מובילים כמו TruffleHog ו-Gitleaks נכשלו בזיהוי של חלק גדול מהדליפות הללו. בדיקה של כל 104,185 הקבצים הראתה כי מתוך 1,122 הקבצים שהכילו סודות ממשיים, Gitleaks זיהה 564 קבצים ו-TruffleHog סימן 643. כחמישית מהקבצים, 215 ליתר דיוק, חמקו משני הסורקים גם יחד.

הסיבה לעיוורון פשוטה: רוב סורקי האבטחה מחפשים מבנה מוכר ומוגדר של מפתחות API, כגון מחרוזות ארוכות עם קידומת של ספק מוכר. לעומת זאת, סיסמה שנכתבת כחלק מפקודה רגילה, לצד משתנים כמו PGPASSWORD, sshpass -p או בדגלי curl, נראית לסורק כמו טקסט לגיטימי לחלוטין בתוך סקריפט מעטפת. הדפוס הזה חוזר על עצמו גם בתיעודי שיחה ובקובצי זיכרון של כלי AI אחרים.

סוגי הקבצים שסוכני AI יוצרים והסודות שנמצאו בהם בפועל לפי ממצאי המחקר
סוג הקובץ במאגרכמות קבצים שנבדקוקבצים שנמצאו עם סודותאופי החשיפה העיקרי
.claude/settings.local.json104,1851,122 קבציםאישורי פקודות shell עם סיסמאות ומפתחות API
.claude/settings.json משותף76,011298 קבציםחוקי allowlist שנדחפו במודע על ידי צוותים
תמלילי שיחה של סוכנים (.specstory, aider, Cursor)2,523120 קבצים ב-87 מאגריםפלט פקודות והיסטוריית בקשות המכילות טוקנים
קובצי זיכרון של סוכנים (MEMORY.md)1,2009 מאגריםהקשר פרויקטלי שנשמר בין הפעלות של סוכנים
הערות העברה ופריסה (handoff notes)2,09533 קבציםהוראות הפעלה שהסוכן יצר עצמאית עם סודות גולמיים
הגדרות אישור אוטומטי של VS Code Copilot1739 מאגריםאישור קבוע להרצת פקודות תשתית רגישות

איך לנקות את הריפו עכשיו

אם השתמשתם באישור האוטומטי, הצעד הדחוף ביותר הוא לבדוק אם הקובץ קיים במאגר. פקודת git rm --cached .claude/settings.local.json תסיר אותו ממעקב ה-Git המקומי. מיד לאחר מכן יש להוסיף את הנתיב שלו אל קובץ ה-.gitignore של הפרויקט עצמו, כדי להבטיח שההגנה תנדוד עם הקוד לכל מחשב.

הסרת הקובץ מהמאגר אינה מנקה את היסטוריית ה-Git, את הפיצולים או את השכפולים שכבר נוצרו ברשת. יש להחליף מיד כל סיסמה, מפתח API או טוקן שהופיעו בפקודות שאושרו.

כדי לעבוד בטוח בהמשך, הפסיקו להעביר סיסמאות ישירות בפרמטרים של פקודות shell. השתמשו במשתני סביבה כמו DB_URL$, כך שהכלל שיישמר ב-JSON יכיל רק את שם המשתנה ולא את הערך הרגיש. בנוסף, מומלץ לאשר תבניות כלליות כמו Bash(npm run:*) במקום פקודות ספציפיות המכילות נתונים. בינתיים, עדיף להשקיע עוד שנייה בלחיצה על המקלדת מאשר לגלות את פרטי בסיס הנתונים שלכם בחיפוש קוד פומבי.

מה לעשות עכשיובדקו מיד אם קיים בריפו הקובץ .claude/settings.local.json, החליפו כל מפתח שמופיע בו, והוסיפו את הנתיב ל-.gitignore של הפרויקט.

מקורות

הידיעה נכתבה מהמקורות שלמעלה בתאריך הפרסום, וכל טענה בה נבדקה מולם. מצאתם טעות? כתבו.

מה שואלים על זה

האם מחיקת הקובץ settings.local.json מהריפו פותרת את בעיית האבטחה?

לא. מחיקת הקובץ בקומיט חדש משאירה אותו במלואו בהיסטוריית ה-Git של הפרויקט, בכל שכפול מקומי ובכל fork שנוצר ברשת. במחקר נמצאו 734 סודות אמיתיים שהופיעו רק בגרסאות קודמות של קבצים שנמחקו. הפתרון היחיד הוא החלפה מיידית של כל המפתחות והסיסמאות שהופיעו בקובץ, וניקוי יסודי של היסטוריית המאגר.

למה סורקי סודות אוטומטיים ב-CI לא מתריעים על הקבצים האלה?

סורקים פופולריים כמו TruffleHog ו-Gitleaks מחפשים בעיקר תבניות מוגדרות מראש של ספקי ענן ופלטפורמות מוכרות. כאשר סיסמה מועברת כפרמטר גולמי בתוך פקודה כמו PGPASSWORD או sshpass, היא נראית לסורק כמחרוזת טקסט רגילה בפקודת מעטפת ולא כמפתח מזוהה, ולכן כ-20% מהקבצים בעלי הסודות עברו את הסריקות הללו ללא התראה.

האם הקובץ דולף גם אם מעולם לא ביצעתי git push ידני עבורו?

כן, זה בהחלט ייתכן. במחקר התגלה כי ב-539 מקרים Claude Code עצמו יצר קומיט שכלל את קובץ ההגדרות המקומי. בנוסף, אם תיקיית הפרויקט הועלתה למחשב שאינו מכיל את הגדרת ה-Git הגלובלית שהכלי מייצר, או אם הקוד נארז לתוך תמונת Docker או חבילת npm, הקובץ מועבר הלאה ללא חסימה.

איך מונעים מ-Claude Code לשמור סיסמאות בעתיד בלי לוותר על אישור פקודות מהיר?

מגדירים את הסודות במשתני סביבה ומפנים אליהם בפקודות באמצעות סימון משתנה, למשל DB_PASS$, כך שקובץ ההגדרות ישמור רק את שם המשתנה ולא את ערכו. בנוסף, ניתן לאשר תבניות פקודה כלליות במקום פקודות מדויקות, ולוודא שהנתיב .claude/settings.local.json מוגדר באופן יזום בקובץ ה-.gitignore של המאגר עצמו.