WEBA

פריסת דוקר ב-Vercel נהייתה פשוטה יותר, אבל המגבלות נשארו

ורסל מאפשרת כעת לפרוס מ-Dockerfile רגיל בלי שמות ייעודיים, אך הארכיטקטורה מבוססת Functions שמכבות את עצמן ללא תנועה ומקשות על חיבור למסדי נתונים.

538 מילים30 עובדות אומתו

קונטיינרים הם התקן הבלתי רשמי של פיתוח תוכנה, אבל כל פלטפורמה אוהבת לכפות עליהם שמות קבצים משלה. אתמול הודיעה Vercel על עדכון שמבטל את הצורך בסיומת מיוחדת: מעכשיו אפשר לפרוס קובץ Docker רגיל לחלוטין ישירות מתיקיית השורש. לפי ההודעה שפורסמה ב-changelog, המערכת מזהה קובץ Dockerfile או Containerfile, בוחרת אוטומטית בהגדרת Container ומנתבת אליו את התעבורה. זה נשמע כמו מעבר ישיר לאירוח שרתים מלא, אבל כדאי לבדוק את האותיות הקטנות לפני שמכבים חשבונות במקומות אחרים.

בלי סיומת מיוחדת בקובץ

עד עכשיו, פריסת קונטיינר דרשה להעניק לקובץ שמות ייעודיים כמו Dockerfile.vercel כדי שהפלטפורמה תדע להתעלם מהנתיב הרגיל. השינוי הנוכחי מאפשר לקחת מאגר קוד קיים עם קובץ שורש רגיל, לדחוף אותו עם Git, ולתת למערכת לבנות OCI image ולדחוף אותו לרישום הפנימי שלה. מי שמריץ מספר שירותים במקביל עדיין נדרש להגדיר קובץ JSON תחת vercel.json עם ניתובי rewrites לכל שירות בנפרד. התהליך הזה אמנם חוסך עבודה טכנית מיותרת, אבל הוא תקף רק כאשר הפרויקט אינו מזוהה מראש עם שלד תוכנה אחר.

במילים אחרות, הנוחות בגיט לא משנה את המנוע מאחור.

קונטיינר שמתנהג כמו פונקציה

פריסת קונטיינר ב-Vercel לא הופכת אותו לשרת עצמאי, אלא לעוד פונקציה חסרת שרת שנכבת כשאין פניות ברשת. לפי הדוקומנטציה של Container Runtime, זמן הריצה שנמצא עדיין בבטא מתבסס ישירות על תשתית Vercel Functions. המשמעות המעשית היא מחזור חיים קשוח במיוחד. קונטיינר שלא מקבל תעבורה נכנסת במשך 5 דקות בסביבת Production, או 30 שניות בלבד בסביבת Preview, נסגר אוטומטית. לפני הכיבוי המערכת שולחת אות SIGTERM עם חלון של 30 שניות לסגירת תהליכים.

Vercel Functions running container images are expected to open an HTTP server to receive traffic on. The default port is 80, and it can be overridden by setting the PORT environment variable.דוקומנטציה של Vercel

בנוסף להשבתה האוטומטית, היישום שלכם חייב להרים שרת HTTP. ורסל מאזינה כברירת מחדל אל Port 80, אלא אם מוגדר משתנה סביבה בשם PORT. אם בניתם שירות רקע שמאזין לתור הודעות או קונטיינר שאינו מטפל בבקשות רשת, הוא פשוט לא ישרוד כאן. עבור שירותים מתמשכים שאינם מקבלים תנועה, החברה מפנה למוצר נפרד בשם Daemons.

מתי לעקוף ומתי לוותר

סדר העדיפויות של המערכת עלול להפתיע. אם הפרויקט כולל שלד תוכנה מוכר כמו Next.js או Django, ורסל תעדיף את תהליך הבנייה הרגיל של אותו כלי ותתעלם לחלוטין מקובץ ה-Dockerfile. כדי לעקוף את הזיהוי הזה, יש להגדיר במפורש את מאפיין framework כ-container בקובץ ההגדרות, או להריץ פקודת עדכון ב-CLI עם הדגל הייעודי. קובץ בעל סיומת Dockerfile.vercel עדיין שומר על עדיפות עליונה וינצח כל זיהוי אוטומטי ללא הגדרות נוספות.

המכשול המשמעותי יותר נוגע לתקשורת פנימית ואבטחה. הדוקומנטציה מציינת במפורש שזמן הריצה של קונטיינרים אינו תומך כרגע ב-Static IPs או ב-Secure Compute. עבור סטארטאפים ישראליים בתחומי הפינטק, הסייבר והבריאות הדיגיטלית, מדובר במחסום של ממש. ארגונים מקומיים הכפופים לרגולציה מחמירה דורשים הגבלת גישה למסדי נתונים לפי רשימת כתובות IP קבועה מראש, ובהיעדר כתובת קבועה, פשוט אי אפשר לחבר את הקונטיינר למאגר המידע הארגוני.

ההבדל בחשבונית ובארכיטקטורה

התמחור של זמן הריצה נשען על מודל Active CPU של פונקציות. החיוב מתבצע רק בזמן שהמעבד מבצע עבודה בפועל, ולא בזמן שהתהליך ממתין לקלט ופלט או נמצא בהמתנה. מודל כזה יכול להיות חסכוני מאוד לאתרים ושירותים בעלי תנועה משתנה, אך הוא הופך ליקר בצורה חדה כשהקונטיינר מבצע חישובים ממושכים או משרת תנועה רציפה סביב השעון. לעומת זאת, שרתי ענן ייעודיים גובים לרוב תשלום שטוח וצפוי על משאבים שהוקצו מראש.

השוואת התנהגות קונטיינר ב-Vercel לעומת שרת קונטיינרים מסורתי
מאפייןVercel Container Runtimeשרת Docker מסורתי
זמן פעולה בחוסר תעבורהכיבוי אוטומטי אחרי 5 דקות (30 שניות ב-preview)פעיל באופן רציף ללא הגבלת זמן
תעבורת רשת נדרשתחובה שרת HTTP (פורט 80 או PORT)תמיכה בכל פרוטוקול, כולל ללא רשת
כתובות IP סטטיותלא נתמך כרגענתמך ומובנה בהתאם לתשתית
מודל חיובActive CPU לפי שימוש בפועלמחיר קבוע לפי הקצאת משאבים וזיכרון

איחוד שירותי הענן שלכם תחת קורת גג אחת נראה מפתה, במיוחד כשרק צריך לדחוף קובץ קיים. עם זאת, התשתית עדיין מיועדת ליישומי ווב המגיבים לבקשות ולא לתשתיות רקע מורכבות.

פרויקט בטא שסוגר תהליכים אחרי חמש דקות הוא פתרון נוח לפיתוח מהיר, אך פחות מתאים לשרת שחייב להישאר ער. בינתיים, החשבון ב-Railway עדיין בטוח.

מה לעשות עכשיובדקו אם הקונטיינר שלכם פותח שרת HTTP ומסתדר ללא IP סטטי לפני שתעבירו שירותי רקע ל-Vercel.

מקורות

הידיעה נכתבה מהמקורות שלמעלה בתאריך הפרסום, וכל טענה בה נבדקה מולם. מצאתם טעות? כתבו.

מה שואלים על זה

מה קורה אם הפרויקט כולל גם קובץ Dockerfile וגם פריימוורק מזוהה כמו Next.js?

ברירת המחדל מעניקה עדיפות לפריימוורק המזוהה, וה-Dockerfile יזכה להתעלמות. כדי להריץ את הקונטיינר בכל זאת, יש לעדכן את הפרויקט ב-CLI עם דגל framework container, לקבוע זאת ב-vercel.json, או להשתמש בסיומת Dockerfile.vercel.

איזה פורט האפליקציה בתוך הקונטיינר צריכה לפתוח כדי לקבל פניות?

ברירת המחדל של המערכת היא פורט 80. ניתן להאזין לפורט אחר רק אם מגדירים את משתנה הסביבה PORT בהגדרות הפרויקט של Vercel.

האם אפשר להשתמש בקונטיינר כדי להריץ תהליכי רקע ללא תעבורת רשת נכנסת?

לא תחת Container Runtime. קונטיינר שאינו מקבל בקשות HTTP יכבה אחרי 5 דקות בסביבת ייצור (ו-30 שניות ב-preview). להרצה מתמשכת ללא תעבורה יש להשתמש במוצר Daemons.

האם השירות תומך בכתובות IP סטטיות עבור חיבור למסד נתונים מאובטח?

לא. לפי הדוקומנטציה של Vercel, שירותי Secure Compute וכתובות IP סטטיות אינם נתמכים עדיין ב-Container Runtime.