WEBA

חברות טכנולוגיה זרות כבר לא יתחמקו מהדין בישראל

תזכיר חוק חדש מעגן פסיקות עבר וקובע כי ממשק בעברית ומחיר בשקלים יחייבו פלטפורמות גלובליות בדין הישראלי, וגם עסקים זעירים מקבלים הגנה.

831 מילים27 עובדות אומתו

כל יזם ישראלי שמקים חברת תוכנה מכיר את התרגיל הרגיל: מקימים חברה באירלנד או בדלאוור, כותבים בתחתית האתר תנאי שימוש באנגלית, ומוסיפים סעיף שאומר שכל סכסוך יתברר בבית משפט מעבר לים לפי דין זר. הרעיון היה פשוט: ליצור שכבת הגנה משפטית מול תביעות ייצוגיות ודרישות צרכניות מקומיות. משרד המשפטים החליט לסגור את הפינה הזו רשמית, וכללי המשחק משתנים עבור כל מי שמוכר שירותים או מוצרים לישראלים מהענן.

זה לא יחזיק מעמד.

ב־27 בינואר 2026 פרסם משרד המשפטים את תזכיר חוק תחולת דינים על עוסק זר המכווין את פעילותו ללקוחות בישראל, התשפ"ו-2026. המועד להגשת הערות הציבור הסתיים ב־27 בפברואר 2026. איגוד האינטרנט הישראלי פרסם ניתוח מקיף של המהלך, שמבהיר את הכיוון: אם השירות שלכם פונה באופן פעיל לשוק המקומי, מקום ההתאגדות הפורמלי שלכם כבר לא ישמש מגן מפני החוק בישראל. לא הייתי ממהר לבנות על מקלטי מס כדי להתחמק מאחריות.

תניית השיפוט הזר מתה

המטרה המרכזית של תזכיר החוק היא לבטל את היתרון המבני שצברו תאגידי ענק בינלאומיים על פני הצרכן המקומי. במשך שנים, חברות כמו פייסבוק, גוגל ופלטפורמות מסחר גלובליות החתימו משתמשים על חוזים אחידים שקבעו כי הדין החל הוא דין זר ומקום השיפוט יהיה מחוץ לגבולות המדינה. אם ישראלי רצה לתבוע על פגיעה בפרטיות או הטעיה צרכנית, הוא נדרש לשכור עורכי דין בקליפורניה או בדבלין, מחסום כלכלי שחיסל כמעט כל תביעה בטרם נולדה.

החקיקה החדשה לא נולדה בחלל ריק, אלא מעגנת מגמה שהוביל בית המשפט העליון. בפסק דין בן חמו נגד פייסבוק נפסלה תניית מקום השיפוט הזר, ובהמשך בדיון רע"א 6992/22 Agoda Company Pte. Ltd נגד שי צביה קראו השופטים למחוקק להסדיר את הסוגיה במפורש. התזכיר הופך את הפסיקה לחוק מחייב: סעיף 8 לתזכיר קובע תיקון עקיף לחוק החוזים האחידים, ויוצר חזקת קיפוח אוטומטית לכל סעיף שקובע דין זר או נותן לספק זכות בלעדית לבחור את הדין החל. סעיף 5 קובע במפורש איסור התניה, כך ששום ויתור בהסכם מקוון לא יאפשר לעקוף את ההוראות האלה.

מתי האתר נחשב מכווין

השאלה הקריטית ביותר לכל מי שמפעיל שירות דיגיטלי היא מה מגדיר את פעילותו ככזו שמכוונת לישראל. החוק מבהיר שלא מספיק שעמוד אינטרנט יהיה נגיש טכנית לגלישה מישראל. האינטרנט פתוח, ועצם העובדה ששרת בגרמניה עונה לבקשת HTTP מתל אביב אינה הופכת את המפעיל לכפוף לדין הישראלי. המבחן שהתזכיר מאמץ בסעיף 2 הוא מבחן מהותי ולא טכני, שבודק האם העוסק נקט פעולות יזומות כדי לפעול בשוק המקומי.

דברי ההסבר מביאים שורה של דוגמאות לפעולות המלמדות על התאמת הפעילות לשוק הישראלי: תרגום האתר לעברית, הצגת מחיר וגביית תשלום במטבע ישראלי, ומתן שירות לקוחות בעברית. עמדת איגוד האינטרנט גורסת כי יש להסתכל גם על האופן שבו הממשק בנוי בפועל, כולל תהליכי הסכמה, ביטול מנויים וחידוש אוטומטי.

ארבעת הדינים שלא עוקפים

תזכיר החוק כולל תוספת שמגדירה בדיוק לאילו חוקים ישראליים קוגנטיים הפלטפורמות הזרות כפופות. בשלב הנוכחי הרשימה כוללת ארבעה חוקים מרכזיים: חוק הגנת הצרכן, חוק הגנת הפרטיות, חוק החוזים האחידים, וכן חוק שירותי תשלום (לצד ביטול סעיף 47 לחוק זה כדי לאחד את ההסדרים תחת קורת גג אחת). שר המשפטים יוכל להוסיף חוקים נוספים בצו, באישור ועדה מוועדות הכנסת, ובלבד שמדובר בהוראות קוגנטיות שלא ניתן להתנות עליהן.

החלק המשמעותי ביותר עבור חברות טכנולוגיה הוא החלת חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13, שנכנס לתוקף ב־14 באוגוסט 2025 והעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות אכיפה וקנסות כבדים. בדברי ההסבר מזכירים הליכים כמו ת"צ (חיפה) 54160-03-23 הקטינה פלונית נגד Twitter Inc וכן את התביעה נגד Flo Health. חברות בינלאומיות שאוספות מידע אישי על משתמשים בישראל יידרשו ליישר קו עם דרישות אבטחת המידע, הדיווח וההסכמה הישראליות, בלי יכולת לטעון שהשרת יושב באירלנד ולכן החוק המקומי אינו חל עליהן.

ההבדלים המשפטיים בפעילות מול צרכנים בישראל לפני התזכיר ולאחריו
פרמטרלפני החוק המוצעלפי תזכיר החוק
תוקף תניית ברירת דין זרהסדרים מסורתיים של המשפט הבינלאומי הפרטי ופסיקה משתנהחזקת קיפוח אוטומטית בחוזה אחיד ואיסור התניה
תחולת דיני מגן מהותייםהסתמכות של עוסקים זרים על מקום מושבם או תניית דין זרהחלת דינים קוגנטיים מישראל לכל שירות המכווין פעילות
הגנה על עסקים קטניםתחולה שנבחנה בעיקר בפסיקה ספציפית בבית המשפטעוסק זעיר נחשב לקוח ומוגן בחוזים אחידים
חובת פרסום מען להמצאהלא מוסדרת במסגרת תזכיר זהחובה לפרסם מען נציג בישראל או דוא״ל ייעודי

הטבה מפתיעה לעסקים קטנים

החידוש המפתיע ביותר בתזכיר טמון בהרחבת הגדרת המונח לקוח. בניגוד לדיני הצרכנות הקלאסיים שמגנים אך ורק על אנשים פרטיים לשימוש אישי, התזכיר מכליל בהגדרה גם עוסק זעיר. עוסק זעיר מוגדר כעסק שמעסיק עד 5 עובדים או שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 2 מיליון ש"ח. ההחלטה הזו נשענת על פסק הדין בעניין טרוים מילר נגד Facebook Ireland, שבו הכיר בית המשפט בפערי הכוחות העצומים שבין עסק מקומי קטן לבין פלטפורמת פרסום בינלאומית.

אם אתם מנהלים עסק קטן ורוכשים שירותי אחסון ענן, כלי SaaS או מודעות ממומנות מחברות גלובליות באמצעות טופס הרשמה רגיל ברשת, תנאי השימוש האחידים שלהן יהיו כפופים להגנות הדין הישראלי. החוק לא יעניק את ההגנה הזו אם ניהלתם משא ומתן פרטני וחתמתם על חוזה מותאם אישית. עבור רוב המפתחים והעסקים הקטנים שפשוט מסמנים צ'קבוקס באתר של ספקית תשתית זרה, מדובר בשינוי משמעותי במאזן הכוחות.

חובת המען והאינטרס הציבורי

סעיף 3 לתזכיר מחייב עוסק זר שמכווין פעילות לישראל לפרסם באתר האינטרנט שלו מען של נציג מקומי או כתובת דוא"ל ייעודית לצורך שליחת כתבי טענות. מטרת ההוראה היא להקל על אזרחים להמציא מסמכים משפטיים, אף שהיא אינה מבטלת כליל את הצורך בהמצאה כדין מחוץ לתחום השיפוט בעת הצורך. לצד זאת, מנסחי החוק היו מודעים לחשש מפני בריחת שירותים חיוניים מישראל, והכניסו חריג מיוחד: בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא להחיל את הוראות החוק אם שוכנע שהדבר יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.

החוק נמצא כעת בשלבי תזכיר לאחר תום תקופת הערות הציבור, והחובות המתוארות בו מותנות בהשלמת הליך החקיקה ובכניסתן לתוקף. אם אתם מתכננים את המבנה התאגידי של המיזם שלכם בהנחה שרישום בחו"ל יעניק לכם חסינות משפטית מול צרכנים ישראלים, כדאי לחשב מסלול מחדש כבר עכשיו. מי שרוצה את השקלים של הלקוחות בישראל, יצטרך לקבל גם את ספר החוקים הישראלי.

מה לעשות עכשיובדקו את תנאי השימוש ומדיניות הפרטיות במיזם שלכם והתאימו אותם לדין הישראלי, כי רישום תאגידי זר לא יפטור אתכם מאחריות.

מקורות

הידיעה נכתבה מהמקורות שלמעלה בתאריך הפרסום, וכל טענה בה נבדקה מולם. מצאתם טעות? כתבו.

מה שואלים על זה

האם פתיחת חברה בחו"ל עדיין תגן על מיזם שמוכר לישראלים בלבד?

לא. לפי תזכיר החוק, המבחן הקובע אינו מקום ההתאגדות הפורמלי אלא האם הפעילות מכוונת לשוק המקומי. אם המיזם פונה לקהל ישראלי, תניות שיפוט ודין זר בחוזה אחיד יבוטלו ויחולו דיני הגנת הצרכן והפרטיות הישראליים.

מה מבדיל בין אתר שפשוט נגיש ברשת לבין אתר שמכווין פעילות לישראל?

נגישות טכנית בלבד אינה מספיקה. הכוונת פעילות נבחנת במאפיינים מהותיים יזומים כמו תרגום הממשק לעברית, הצגת מחירים וחיוב בשקלים, שירות לקוחות בעברית, קמפיינים שיווקיים ממוקדים לישראל או התאמת אפשרויות שילוח מקומיות.

באילו מקרים עסק קטן נהנה מההגנה הזו מול פלטפורמות ענק?

עוסק זעיר, המעסיק עד 5 עובדים או בעל מחזור שנתי של עד 2 מיליון ש"ח, מוגדר כלקוח הזכאי להגנה אם התקשר עם הפלטפורמה בחוזה אחיד ללא משא ומתן פרטני, למשל בהרשמה מקוונת לשירותי ענן, כלי תוכנה או פרסום דיגיטלי.

האם החוק כבר מחייב או שמדובר בהצעה בלבד?

בשלב זה מדובר בתזכיר חוק שעבר את שלב הערות הציבור במשרד המשפטים, אך הוא טרם נחקק ועבר קריאה שנייה ושלישית בכנסת. יחד עם זאת, הפסיקה הקיימת של בית המשפט העליון כבר פוסלת כיום רבות מתניות השיפוט הזרות בחוזים אחידים.